דמוקריטוס היווני אמר: "העולם הוא במה, החיים הם מחזה. באת, ראית, הסתלקת". גם כותבים אחרים השתמשו במונח במה ומטאפורות הקשורות אליו.
אולם, בעולם המציאותי הבמות הם אמיתיות והקמה או בנייה שלהם היא לא דבר של מה בכך. כמעט כל סוג אירוע מצריך סוג של במה, המאפשרת ליצור הגבהה שתאפשר לראות את האמן, את ההופעה ואת כל מי שצריך להראות ולהיראות. לצד במות הופעה, יש גם במות המיועדות לצורכי הושבה של קהל הצופה על במה אחרת.
במה יכולה להיות אביזר מסוכן מאד, אם לא נבנתה בהתאם לתקן ואם לא נבדקה על ידי מהנדס מוסמך ומתאים.
תקנים, אי אפשר בלעדיהם
כמו בהרבה תחומים, גם בתחום הקמה ובנייה של במה, ישנו תו תקן של מכון התקנים הישראלים. מטרת תו התקן, היא להסדיר את רמת הדרישות של תחום הקמת במות בכדי למנוע מצב של תאונה, נזק ופגיעה.
סביב במות ישנם כמה תווי תקן, ביניהם, תקן במות אירועים המוניים, תקן מעקה לבמה, תקן משקל נשיאה ועוד.
תקן – אישור במה
ההגדרה הכי שחובה של כל תו תקן היא, מי אחראי לבדוק ולאשר שאכן יש עמידה בתקן?.
בדיקת התקן הוא תפקיד עם אחריות גבוהה הנלוות למקצועיות גבוהה. על הבודק להיות בעל ניסיון וידע מתעדכן. בכלל זה מקומות בהם יש לקחת מקדם בטיחות גבוה יותר מזה שנקבע בתקן.
את בדיקת התקן לבמה מבצע מהנדס בניין/קונסטרוקציה. ללא אישור מהנדס, חל איסור להשתמש בבמה, גם אם כולם בטוחים שנבנתה בצורה הכי טובה ולפי כל הוראות הבנייה.
עוד בנושא: בדק בית וייעוץ הנדסי
על פי התקן, כל במה שגובהה מעל 40 ס"מ חייבת בדיקה ואישור של מהנדס. מעל גובה מסוים, הבמה אפילו חייבת במעקה (יש תקן לבניית מעקה: באילו צדדים של הבמה, מעקה לחזרות, מעקה להופעות ועוד).
סיכונים וסכנות בבמות
לצערנו במדינת ישראל התרחשו מספר אסונות הקשורים לבנייה שלא לפי תקן או היעדר בדיקה ואישור של התקן על ידי מהנדס. אירועים שגבו גם חיי אדם.
- במה נבנית עם כושר נשיאת משקל מסוים. סיכון קיים, גם לאחר שהבמה נבדקה ואושרה על ידי מהנדס, אם ביום האירוע מעלים על הבמה באופן לא מתואם משקל גבוה יותר ממה שמותר.
- מהנדס אישר את הבמה ובכך תפקידו הסתיים. הוא לא נשאר לבדוק שלא מבצעים שינויים לאחר שהלך. במקרה שמבצעים שינויים בבמה ויש נפילה או התמוטטות, האשמה הראשונית נופלת על המהנדס למרות שהוא לא אחראי על שינויים שנעשו לאחר האישור שלו.
- במקרים מסוימים במה נבנית יחד עם עמודי תאורה וגשרי תאורה המפעילים לחצים על הבמה. במצבים מסוימים של השפעות חיצוניות, הפעלת כוח ומשקל לא מותאם יכולים להוביל להתמוטטות (ראו אסון הר הרצל).
בעקבות חששות כאלו ואחרים (המבוססים על מקרים שהתרחשו) לעיתים מהנדסים מוסיפים מקדם משקל גבוה יותר מהתקן.
תקן משקל לבמה
תקן נשיאה רשמי של במה הוא 750 קילו למטר מרובע אחד. בפועל, נהוג לקחת מקדם של כ – 1000 קילו למטר מרובע.
סוגי במות
ישנן שני סוגי במות מרכזיות (כל סוג כולל תתי סוגי במה).
במת הופעה ובמת הושבה. הראשונה נועדה לטובת מי שמציג, מדבר, מופיע והשנייה נועדה להושיב אנשים בצורה מוגבהת מעל האדמה לצורכי צפייה נוחה יותר (לעיתים גם כחלק מחשיבות הקהל).
גם מבחינת סגנון בנייה של במה מבחינים בשני סגנונות שונים.
במת פודיום ובמת לייהר. נציין כי במת לייהר נחשב לבמה מודרנית ומתקדמת יותר, יש לה יכולת כיוונון, היא יציבה וחזקה יותר בשיטת החיבור שלה ויש לה יחסית גמישות לגובה וגודל.
סיכום
כשבונים במה לא ניתן לפעול לפי אמירות כמו "יהיה בסדר, עלי". אלו אמירות שחלפו מהעולם וטוב שלא יחזרו.
כאשר עולה צורך לבנות במה לכל אירוע מסוג שהוא, זכרו שלבמה מעל 40 ס"מ יש צורך באישור מהנדס לתקינות ובטיחות של הבמה.