הליקויים הינם דבר שכיח כמעט בכל דירה בישראל ומהנדסי בדק בית נותנים לליקויים אלו ביטוי נרחב בדוחות בדק בית שהם מוציאים.
המהנדס המומחה יסתמך לרוב על תקן ריצוף 1555 או 314 כאשר בחלק מהביקורות ניתן יהיה להשתמש גם במפרט הבין משרדי ובתקנים נוספים.
לרוב ליקויים בריצוף לא יהיו ליקוי בטיחות או ליקוי מהותי אלא יותר ליקויים אסתטיים המפריעים לדיירי הבית.
למרות זאת יש פגמים שנמצאים בביקורת מבנים ונכתבים בדוחות בדק בית שהינם ליקויים מסוכנים או ליקויים שיפריעו לתפעול הבית.
1. הפרשי גובה בין אריחים צמודים:
ליקוי זה עלול להיות בטיחותי במידה וההפרש גדול מידי.
התקן עושה חלוקה בין רוחב המשיקים כאשר הפרשי הגובה המותרים הינם 1.5-1.8 תלוי ברוחב המישק.
הבדיקה מבוצעת עם סרגל 10 ס"מ וסט מדידים.
2. מישוריות הריצוף:
הבדיקה נועדה בעיקר למנוע שיפוע שיקשה בעתיד על שטיפת הבית במים.
התקן מאפשר סטיה של עד 4 מ"מ לאורך של 2 מטר.
אם נוסיף את הסטייה שיכולה להיות במכשיר נקבל עוד 0.1% מה שנותן לנו סטיה מותרת של עד 0.3%.
3. כתמים בריצוף:
תקן 314 מגדיר מהו כתם,
גם כתם שעונה להגדרה לא תמיד יופיע בדוח בדק בית.
פגמים באריח נבדוק מגובה 1 מטר עם אור בעוצמה של 300 לוקס כפי הנדרש
בתקן הבינלאומי 10545 ISO
4. סטייה ממפלס מתוכנן:
התקן מאפשר סטיה של 5 + מ"מ במפלס המתוכנן
מכיוון שלא ניתן להביא מודד לכל בדק בית עבור בדיקת הריצוף בבית, הפתרון הוא לעשות ממוצע גבהים וממנו לא לסטות 5 מ"מ או לחפש את הגבהים הקיצונים ביותר ולראות שאין הפרש של יותר מ 10 מ"מ.
5. סדקים ושברים באריח:
מהנדסי בדק בית אינם מסתפקים רק בתיקון שברים בריצוף אלא דורשים החלפה של כלל האריחים השבורים או הסדוקים,
ליקויים רבים נמצאים בקצוות האריח או בחיפוי באריחים דקים.
תקן 314 מאפשר פגמים קלים שלצורך אישורם המהנדס ישתמש בלופה.
6. משיקים בחיפוי ובריצוף:
רוב הקבלנים אינם מקפידים על הנדרש בתקן 1555 בעניין רוחב המשיקים,
טעויות אלו עלולות לגרום לאיטום לקוי בין המשיקים בחדרים רטובים ולחוסר יכולת לשמר את הרובה בכל הבית.
לסיכום ,דוח בדק בית שיבוצע על ידי מהנדס מומחה ייתן משקל רב לאיכות עבודת הריצוף בבית מכיוון שהריצוף והחיפוי הם אחד מהאלמנטים הבולטים והשימושים ביותר בבית.